פסק-דין בתיק ת"א 13803-04-11

1.         בפני בקשת המבקשת- הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בשל תניית בוררות זרה. לחלופין, מבקשת היא להורות על עיכוב ההליכים בתיק עד להשלמת הליכי הבוררות.

תמצית טענות המבקשת

2.         המבקשת הינה חברה גרמנית העוסקת בפיתוי ובייצור מערכות קופות רושמות. המשיבים עוסקים בשיווק ובמכירה של קופות רושמות בישראל. בשנת 2002 החלו המשיבים לשווק בישראל קופות רושמות מתוצרת המבקשת, וביום 1.4.03 נחתם הסכם הפצה בין הצדדים.

            (להלן: "ההסכם").

3.         לטענת המבקשת, הצדדים סיכמו ביניהם בסעיף 11 להסכם כי המנגנון לפתרון סכסוכים ביניהם יהא בוררות בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית בפאריס, וכי הסכסוכים יידונו על פי הדין הגרמני.

4.         וזוהי לשון סעיף 11 להסכם:

                        " "11.1   This agreement shall be constrned and giverned by the laws of Germany in all respects.

11.2. All disputes arising in connection with the present contract shall be finally settled under the Rules of Conciliation and Arbitration of the International Chamber of  Commerce in Paris by one or more arbitrators appointed in accordance with the said rules".

5.         עוד, גורסת היא כי ההסכם קובע כי הוא חל על כל דגמי הקופות של המבקשת, לרבות על מערכות ותוכנות שיפותחו עבור המשיבים.

6.         לעמדתה, במקים של סכסוכים מסחריים בינלאומיים, בהם קיימת תניית שיפוט זר, יש לכבד את הסכמת הצדדים ולמסור את ההכרעה בסכסוך לגורם המוסכם.

7.         לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי היא מילאה את מלוא חובותיה כלפי המשיבים.

תמצית טענות המשיבים

8.         לטענת המשיבים, ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו "הסכם הפצה בלעדית", ואין לו דבר וחצי דבר בנוגע לעילות התביעה כפי שפורטו על ידם בכתב התביעה.  ההסכם עוסק בהסדר הפצתם של דגמי מערכות קופות רושמות השייכים למבקשת, בעוד שעילת התביעה נוגעת להסכם פיתוח דגם קופה חדש אשר ביקשו המשיבים לפתח אל מול המבקשת.

9.         לטענתם, ביקשו הם מן המבקשת לפתח עבורם דגם קופה חדש וייחודי לצורכיהם, אשר אינו קשור לדגמים אותם מייצרת היא. קיימת התקשרות נפרדת בעניין, אותה ניתן לראות בהצעת הפיתוח, במפרט הטכני ובתכתובות בין הצדדים.

10.        יתרה מזאת, ההסכם בין הצדדים ביום 1.4.03, ותוקפו הינו לשנתיים, קרי, עד ליום 1.4.05, בעוד שההתקשרות הרלוונטית לכתב התביעה ארעה בחודש אוקטובר 2005.

11.        לדבריהם, בכתב התביעה נטען, במפורש, כי היתה התקשרות נוספת במנותק מהסכם ההפצה ועליו מתבססת התביעה, על כן , לא ניתן לדרוש סילוק התביעה על הסף על יסוד תניית שיפוט שמופיעה בהסכם, כאשר התביעה כלל לא מבוססת על אותו הסכם.

12.        יתרה מזאת, תניית השיפוט המוזכרת בבקשה אינה תנייה ייחודית ואין בה כדי לשלול באופן מובהק את סמכותו של בית המשפט בישראל.

13.        עוד, טוענים, הם כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתביעה שכן המדובר בפיתוח מוצר המיועד לשוק ולקהל יעד ישראלי, במהלך פיתוח הועסקו מהנדסים ישראליים. מקום המשיבים- רוכשי המוצר הינו בישראל. מכאן, שמירב הזיקות מצביעות על ישראל.

תשובת המבקשת